בהיותי פסיכולוגית, עברתי (ואני ממשיכה לעבור) הכשרה ארוכה שנועדה ללמד אותי כיצד לטפל באנשים ולסייע להם במצוקות שונות.

פסיכולוגיה שיקומית

מאז ומתמיד התעניינתי בקשר ההדוק בין גוף ונפש ובהשפעה ההדדית המתקיימת ביניהם. משיכה זו, בין השאר, הביאה אותי לבחור בתחום הפסיכולוגיה השיקומית, המתמחה בטיפול באנשים שעברו פגיעה כלשהי: גופנית, נפשית, חברתית או אחרת. בתחום הפסיכולוגיה השיקומית יש חשיבות גם להיכרות עם סוג הפגיעה והשלכותיה הייחודיות על תפקוד האדם הסובל ממנה. עד כה טיפלתי במגוון נושאים. עבדתי עם נכים המרותקים לכיסאות גלגלים, אנשים שנפגעו בתאונות דרכים או שסובלים מנכות כתוצאה ממחלה, חולי סכרת, מבוגרים וילדים הסובלים מעודף משקל, קומה נמוכה, תסמונות גנטיות ייחודיות ועוד.

כיוון שאני רואה את האדם כמכלול אני מתייחסת לא רק להיבט הגופני של ההתמודדות, אלא גם להיבטים הרגשיים, ההתנהגותיים, החברתיים והמשפחתיים.

 

ההתערבויות בהן אני נוקטת הן מגוונות. בין השאר, הן עשויות לכלול הדרכת הורים, טיפול זוגי, טיפול במשחק, דמיון מודרך, הרפיות, משחק תפקידים ועוד.

 

הגישות הטיפוליות

קצרה היריעה מפירוט מעמיק של מגוון הגישות הטיפוליות הקיימות בפסיכולוגיה.

לכן בחרתי לתאר בקצרה שתי גישות עיקריות אותן אני משלבת בעבודתי: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי והעצמה. עם זאת, חשוב לציין כי הרשימה אינה סופית ומוחלטת. אני ממשיכה ללמוד ולהתפתח ללא הרף וכל העת אני מוסיפה כלים חדשים לארגז שברשותי.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

גישה זו, שהומצאה על-ידי הפסיכולוג ד"ר אהרון בק, מתבססת על הנחת היסוד כי מחשבותינו (החלק הקוגניטיבי) גורמות לרגשותינו. לכן, כשאנו חושבים בצורה שלילית, לדוגמה, אנו נוטים להרגיש מדוכאים, עצובים, מודאגים וכן הלאה. כתוצאה מכך, אנו עלולים להתנהג בדרך שתואמת את הציפיות שלנו. לדוגמה, אם אנחנו מאמינים שניכשל, אנו פוחדים ומודאגים ובסופו של דבר, בזמן המבחן אנו שוכחים את מה שלמדנו ונכשלים... למעשה, מדובר בנבואה המגשימה את עצמה.

בק זיהה דפוסי חשיבה שגויים שגורמים לנו לתפוס את העולם בצורה מסוימת. אנו בטוחים שאותם דפוסי חשיבה - "המשקפיים" שאנו חובשים - הם האמת לאמיתה, אולם אין כך הדבר. בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לומד האדם, בעזרת המטפל, לזהות את דפוסי החשיבה השגויים שלו, להחליף אותם במחשבות הגיוניות וחיוביות יותר וכך, למעשה, לערוך שינוי יסודי בחייו.

כיום, עקב יעילותה ומספר הפגישות הקצר יחסית הנדרש לשם השגת תוצאות, זוהי הגישה המובילה לטיפול במגוון נושאים, כגון מתחים, חרדות, דיכאון ובעיות נוספות שהן ספציפיות וממוקדות למדי.

גישה זו מתוארת בהרחבה בספר "מחשבות ורגשות" בעריכתי, בהוצאת פוקוס. ספר מומלץ ביותר!

כמו כן באפשרותכם להיכנס לערך "טיפול התנהגותי וקוגניטיבי" בויקיפדיה ולקרוא שם בהרחבה על הגישה.

העצמה

העצמה אינה אסכולה רשמית בפסיכולוגיה. אין זו תיאוריה כמו התיאוריה הפרוידיאנית, הגשטלט או הגישה הנרטיבית, אולם זהו מושג שמנחה אותי בשעה שאני נמצאת בפגישה טיפולית עם אדם.

אני מגדירה העצמה כתהליך בו האדם שמולי מתחזק ולומד להתחבר לרצונותיו, אמונותיו ורגשותיו. בתהליך זה הוא לומד לסמוך על עצמו, משפר את הדימוי העצמי שלו ואת בטחונו בעצמו. הוא לומד לבטא את צרכיו ורגשותיו בצורה הולמת (מבלי לנדנד, לתקוף, להאשים, להתחנן, לרמות וכן הלאה) ולהתנהג בצורה אסרטיבית. זהו תהליך בו אני מנסה לסייע לאדם לשוב ולהתחבר אל מקור הכוח הפנימי המצוי בתוכו, מקור של אור.

אין זה תהליך פשוט והוא דורש זמן. להשגת המטרה של העצמה, אני משתמשת במגוון הכלים והשיטות העומדים לרשותי, לפי מה שנכון ביותר לאותו אדם היושב מולי.

 

מוּדעוּת

תמיד הרגשתי כי מוּדעוּת היא חלק חשוב בעריכת שינוי ובמהלך השנים נוכחתי בכך גם מניסיון מקצועי. נושא המודעות הוא גם אחד המכנים המשותפים לקינסיולוגיה ולפסיכולוגיה. לכן, בעבודתי אני מנסה להביא את האדם לידי מודעות ל"אוטומטים" שמנהלים אותו: דפוסים, מחשבות, הרגלים והתנהגויות שמפריעים לאיכות חייו. באופן מטאפורי ניתן לומר שאני מציבה מעין מראה מול המטופל, שמשקפת לו את אותן התנהגויות ותגובות אוטומטיות שמנהלות את חייו. רק לאחר שהוא מסוגל לראות מה מעכב אותו, כלומר, לאחר שהגיע למודעות, באפשרותו לבחור מחדש בדרך אחרת.

 

הגישה שלי

ה"אני מאמין" שלי הוא שתפקידי הוא לעזור לאדם שמולי להשתמש בכוחותיו, כדי לעזור לעצמו. אינני מחלקת עצות או נותנת פתרונות, למרות שלעתים גדול הפיתוי להגיש לאדם את התשובה הנכונה (לדעתי) על מגש של כסף. אולם הניסיון לימד אותי שזה לא עובד. על האדם שמולי להגיע בעצמו לפתרונות הנכונים עבורו. אני נמצאת שם כדי לעזור לו בכך, לכוון, לתמוך ולעודד, אולם אינני יכולה לעשות את העבודה במקומו. כדי שיתחולל שינוי אמיתי, המטופל הוא זה שצריך לקחת אחריות על עצמו ועל חייו, ולבחור בדרך אחרת. זה לא קל! אבל זה שווה את זה.

תהא הגישה בה אני מטפלת אשר תהא, בכל פגישותיי עם מטופלים אני מפגינה כבוד לאדם הנמצא מולי, בין אם הוא ילד קטן ובין אם הוא מבוגר. הדיסקרטיות בחדר היא מוחלטת והפרטיות נשמרת לאורך כל הדרך. אני מבטאת את האמפתיה שאני חשה לאדם ולמצבו, ויוצרת אווירה של תמיכה ועידוד, אווירה מקבלת המאפשרת צמיחה ושינוי ממקום בטוח.

© כל הזכויות שמורות לאיריס אבידור